למי שקיווה, ולמי שקיווה שלא. תקנם בעצה טובה מלפניך.

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל... פְרֹשׁ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ... וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ.

מתוך תפילה לשלום המדינה.

נתקנה בידי הרבנים הראשיים לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן ציון חי עוזיאל ובסיוע הסופר ש״י עגנון.

טיוטה מודפסת של התפילה והמעטפה עליה נכתב "תפלת המדינה כפי שהעתיקה ותקנה מר עגנון - בכתב יד" (אוסף אוניברסיטת בר-אילן)