פוסט על תובנה רלבנטית מעגל הזהב למקום העבודה.
(* למי שרוצה, תזכורת קצרה על סיפור עגל הזהב בקצה הפוסט)
הסיפור של עגל הזהב לא יעלה על הדעת.
הוא מכיל אלמנט בלתי-נתפס.
במחשבה ראשונה, הבלתי-נתפס הוא שעם ישראל, שלפני מעט יותר מחודש חווה את המעמד הרוחני העליון, קשר כמעט בלתי אמצעי עם האל - מתדרדר למצב של עבודה לעגל.
אבל עוד יותר בלתי נתפסת היא העובדה שאהרן הכהן נעתר לבקשת העם למתווך חלופי, ומתחיל תהליך שמסתיים בעבודה זרה לעגל.
איך? איך אחיו של המנהיג משה, המנהיג הדתי העליון, מגיע למצב שהוא זה שבאופן פעיל משתף פעולה עם אספסוף פרוע ליצירת עגל זהב, עבודה זרה בפועל?
עד כאן השאלה.
(המפרשים מציעים אפשרויות רבות לכך. צרו קשר אם תרצו כמה אפשרויות לתשובה.)
והתשובה שאני רוצה להציע היא, המאמר המחמיא במסכת אבות, פרק א׳, משנה י״ב:
״הִלֵּל אוֹמֵר, הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה״.
התכונה של אהרן הכהן, של אהבת השלום, של רדיפת השלום, של היכולת למעט את עצמו, של לעשות מה שצריך כדי שאנשים יחיו זה עם זה ויאהבו זה את זה, גרמה לכך שגם במקום שהשלום לא היווה פיתרון, אהרון הכהן, אוהב השלום האולטמטיבי - בחר בשלום.
אהרון בחר (במונחים של זמנינו) ״לדחות את הקץ״ - לעכב את החיכוך, מתוך תקווה שבינתיים משה יגיע, או שלא יצליחו לאסוף זהב, או שהעם יתפכח - ואז ״הבעיה תיעלם״.
כשבעצם, במקרה הזה, לטובת עם ישראל, אותו אהב כל כך, היה צריך אהרן לברוח מהשלום אל המחלוקת, ולבקר ולהוכיח את העם, להסתכן בחוסר נעימות - ואולי אפילו אובדן חיים.
כי השלום הוא ערך, והחתירה לשלום היא חשובה.
אבל, לפעמים, השאיפה לשלום מסתירה מאיתנו את העובדה שמחלוקת בריאה תפתור את הבעיה מהר יותר ובריא יותר, ותניח תשתית ליחסים טובים יותר בהמשך.
ולפעמים בעבודה, הנכון הוא לריב. מתוך כבוד. מתוך הערכה. אבל לריב. ולהגיד מה חושבים.
ומתוך המחלוקת האמיתית, יצמח השלום הבריא.
[נכתב בעקבות שיחה עם חבר לעבודה, על ערך וחשיבות השלום - ועל הסכנה של רדיפת שלום - ביחסי עבודה בריאים ותקינים. כל קשר לפוליטיקה הוא על אחריות הקורא בלבד]
(*) משה רבינו עולה להר סיני לקבל את לוחות הברית
עם ישראל מצפה לשובו - אבל משה לא מגיע בזמן שעם ישראל מצפים.
עם ישראל מאבד את הסבלנות, ולמרות שעברו בקושי ארבעים יום ממעמד הר-סיני, התגלות ישירה של האל לעמו, מבקש מאהרן הכהן ממלא-מקום - מחליף למשה רבינו -לקישור בין העם לבין האל.
אהרן הכהן מתחיל בתהליך שסופו בייצור עגל הזהב ועם ישראל רוקד סביב העגל.
מכאן הסיפור מתדרדר... (ניתן לקרוא את הסיפור במקור בספר שמות, פרק ל״ב)
Comments