עוברים את התהום - בקפיצה גדולה. צריך ״פשוט לקפוץ למים״.
הדרך מורכבת - מהרבה צעדים קטנים. את הדרך עוברים ״עקב בצד אגודל״.
[בעקבות משוב מאחת המבקרות הנאמנות, יש דוגמה מעשית בסוף...]
לא מזמן, נקלעתי לדיון על איך לחולל שינוי, לתמיד.
הנושא היה איך מתחילים שינוי (מרזים, מתחילים לעשות כושר, לומדים שפה) - ומתמידים בו.
שתי העמדות שהוצגו בדיון היו האם ״צריך פשוט לקפוץ למים״ - או ״עקב בצד אגודל״.
אחרי הרבה חפירות (שאחסוך לכם) הגעתי ל״תובנה״ הבאה:
צריך פשוט לקפוץ למים - ולהמשיך עם עקב בצד אגודל.
צריך לעשות קפיצה גדולה - ועוד המון צעדים קטנים.
אסביר למה כוונתי.
אם לוקחים קפיצה גדולה - אם ״פשוט קופצים למים״, מסתכנים בהגזמה, שתגרום לנו לנטישה מהירה.
אם עושים צעדים קטנים - ״עקב בצד אגודל״, מסתכנים בהתקדמות איטית מדי, שלא נוכל לראות או להרגיש שום הבדל, מה שיגרום לתחושת ייאוש - ולנטישה.
הפיתרון הוא פשוט ״גם וגם״. גם קפיצה גדולה - וגם צעדים קטנים.
כשאנחנו רוצים לחולל שינוי, שיחזיק מעמד, להחלטה שלנו צריכים להיות שני המרכיבים הבאים:
״פשוט לקפוץ למים״, לקחת קפיצה גדולה, לקבל על עצמינו התחייבות נקודתית שהיא יותר ממה שאנחנו חושבים מסוגלים - החלטה שתוליך אותנו לתחילת הדרך לשינוי - שתראה לנו שאכן - אנחנו יכולים.
ללכת ״עקב בצד אגודל״, ולעשות הרבה צעדים קטנים, להכניס ללו״ז שלנו - בתדירות גבוהה - פעילויות שתומכות בשינוי שאנחנו רוצים לחולל, כאשר כל פעילות הינה מספיק קטנה שתוכלו לעמוד בהתחייבות - וכך ״לקבע״ את השינוי ולהפוך אותו להיות חלק מעצמכם.
פשוט תקפצו למים - ותמשיכו ללכת עקב בצד אגודל!
בהצלחה...
למשל, אם השינוי הוא להתחיל - ולהמשיך - לרוץ, אז:
להחליט שרצים
החל ממחר! (או אפילו עכשיו)
וכמה פעמים בשבוע (לפחות 3 - כי פחות מזה קל מידי לאבד את הקביעות)
ואיזה מרחק - או כמה זמן (פחות קריטי - זה צעד קטן - ואפשר לשקול להגדיל את המרחק - או הזמן - בהמשך)
Comments