כשהאדם קם בבוקר, בתחילת היום - מה הוא מקווה לעשות? לברוא, ליצור, לעזור, לתמוך?
מהם התקוות והשאיפות ליום, לעצמו, לסובבים אותו, לעולם?
ובמהלך יומו, מהם דיבוריו? מה היא השפה בה הוא משתמש? הוא מדבר בצורה מכילה, בצורה מפרגנת, בצורה מכבדת?
האם היו אילו דיבורים של אדם שחלומותיו ותקוותיו הם לברוא, ליצור, לעזור, לתמוך?
ובסופו של יום, מה עשה? האם מעשיו תאמו את השאיפות והתקוות מהם התחיל?
האם היו אילו מעשים שהלמו אדם שדיבורו הוא דיבור מכיל, מפרגן, מכבד?
כזה אדם הוא אדם שלא מנסה לתקן את העולם על ידי שהוא מתקן את האחר, אלא אדם שמנסה לתקן את עצמו, לשפר את עצמו - ועל ידי כך אולי - הלוואי - לשפר את העולם במעט.
(* וברור כי גם אדם כזה לא בטוח כי יום-יום ודקה-דקה יהיה כזה, וגם אצלו יהיו חריגות ונפילות - אבל השאלה היא - מה הוא הכלל, ומה היוצא מן הכלל. מה הקו - ומה הנפילה…)
Comments